כבר אין ספק (ובייחוד במשבר הפיננסי שנוצר לאחרונה עם חוב בלתי ניתפס של ארה"ב לסין בסך 2 טריליון דולר!...) כי סין היא המדינה/מעצמה כלכלית החזקה בעולם כיום, ודפוסי חשיבה ישנים המשתנים ונהפכים מ"דימיון פרוע" למציאות עכשווית.

​

מאז ראשית שחר ההסטוריה בסין, סין ידעה כמעט כל סוג של שלטון ומשטר. בעבר היו תקופות ששליטים רבים ביססו את שלטונם על כוח, מלחמות, כיבושים. היו שביססו את שילטונם על צדק ומוסר ציבורי חברתי ושיוויון בין מעמדות, היו שהטיפו לשמירה על ערכי המוסר בכדי לשמר את העם בהרמוניה עם מנהיגיו כפי שהטיפו חכמי תקופת ההשכלה "מנצוס" ו"קונפיציוס" אך דגלו בשימור פערי המעמדות וביסוס מעמד האצולה לשליטה בעם.

​

בתקופות מאוחרות יותר היו בסין שושלות של מלכים, קיסרים, אצולה, אנשי כוח ושררה, אנשי צבא ושלטון, מהפכות שיזמו הקומוניסטים, פתיחות שלטונית וסוג של שלטון "קפיטליסטי סיני" ועוד אינספור וראיציות שילטוניות.

​

כיום הממשל בסין מאוד "פרגמטי" מצד אחד אך מצד שני לא מוותר על "הדרכים הסיניות" בכדי לחזק ולשמר הן את מעמד המפלגה הקומוניסטית השולטת והן את היתרונות הכלכליים הבאים עימה.
הממשלה בסין שואפת כיום להיות המעצמה של המאה ה-21, היא שואפת לסדר חדש בעולם ולדומיננטיות מובהקת בכל הפעילויות שלהם הן בהיבטים הכלכליים, רכש ושליטה של חומרי גלם ומשאבי כדור הארץ ועד סדר עולמי ומדיני חדש...

​

יחד עם זאת, יש לזכור ולהעריך את השילטון המנהל עם המונה כיום מעל מיליארד וארבע מאות מיליון איש (חמישית מאולוסיית העולם; הרבה יותר מאוכלוסיות אירופה ואמריקה גם יחד...) אשר כל בוקר קמים לעמל יומם, מתפרנסים, אוכלים, גרים, נוסעים, חיים....באינספור צורות, מקומות ואמצעי פרנסה.